תוכן עניינים
35 יחסים: מתכת, מלחמת העצמאות, אפרים שמואל לרנר-פפרמן, אברהם דוד רוזנטל, נוסח אשכנז, פרושים (היישוב הישן), קידושין, ראובן גפני (חוקר), שמואל אוירבך, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שערי חסד, שעון שמש, שלמה זלמן אוירבך, שלום שבדרון, שטיבל, שבטי ישראל, תנ"ך, תש"ח, תל אביב-יפו, חופה, בעל קורא, בטון, בור מים, בית הכנסת הגר"א (תל אביב), בית כנסת, העשור השני של המאה ה-20, הגר"א, ותיקין, וילנה, ימים נוראים, יעקב משה חרל"פ, ירושלים, ישיבת מעלות התורה, יוסף בוקסבוים.
מתכת
מאורגנים בתאים. מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ומתכת
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ומלחמת העצמאות
אפרים שמואל לרנר-פפרמן
#הפניה אפרים שמואל לרנר.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ואפרים שמואל לרנר-פפרמן
אברהם דוד רוזנטל
הרב אברהם דוד רוזנטל (ט בטבת ה'תרס"ד, 28 בדצמבר 1903 - כ"א בתמוז ה'תשנ"ט, 5 ביולי 1999) היה פוסק, דיין וראש בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים ורב שכונת שערי חסד.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ואברהם דוד רוזנטל
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ונוסח אשכנז
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ופרושים (היישוב הישן)
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) וקידושין
ראובן גפני (חוקר)
ספרו של גפני, "נוסח ירושלים" ראובן גפני (נולד בתשל"ד, 1974) הוא חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) וראובן גפני (חוקר)
שמואל אוירבך
הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 – ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושמואל אוירבך
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושנות ה-30 של המאה ה-20
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושנות ה-80 של המאה ה-20
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושערי חסד
שעון שמש
שעון שמש המקרין את השעה על וילון הנצפה בתוך הבית שעון שמש הוא שעון המשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושעון שמש
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושלמה זלמן אוירבך
שלום שבדרון
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושלום שבדרון
שטיבל
השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושטיבל
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ושבטי ישראל
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ותנ"ך
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ותש"ח
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ותל אביב-יפו
חופה
חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) וחופה
בעל קורא
קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא. בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם הקורא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ובעל קורא
בטון
התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון, מבנה העשוי כולו מבטון חשוף, בסגנון הברוטליזם ילדות משחקות בתוך צינור בטון גדול, ברזיל 2008בטון (מצרפתית: Béton; בכתיב ארכאי: ביטון) הוא חומר המשמש לבנייה.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ובטון
בור מים
שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ובור מים
בית הכנסת הגר"א (תל אביב)
בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ובית הכנסת הגר"א (תל אביב)
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ובית כנסת
העשור השני של המאה ה-20
מגפת השפעת שפורצת ב-1918 גורמת למותם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. העשור השני של המאה ה-20 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1910 והסתיים ב-31 בדצמבר 1919.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) והעשור השני של המאה ה-20
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) והגר"א
ותיקין
#הפניה תפילת ותיקין.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) וותיקין
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ווילנה
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) וימים נוראים
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ויעקב משה חרל"פ
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) וירושלים
ישיבת מעלות התורה
ישיבת מעלות התורה היא ישיבת קיבוץ בירושלים.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) וישיבת מעלות התורה
יוסף בוקסבוים
הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.
לִרְאוֹת בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) ויוסף בוקסבוים